רגאיי בג´מייקה

פסטיבל הרגאיי בג´מייקה
מאת חגית גינזבורג
עמוק לתוך חודש יוני, הלחות כבר מתדפקת על החלון שלכם ותוהה מה בדיוק אתם מתכננים לעשות עם עצמכם לקראת הקיץ. שוב גיחה לאילת בחצי פנסיון עם המוני בית ישראל? עוד ביקור בסיני למרות האזהרות הבטחוניות והסחלב הלא משהו? או שאולי הפעם תהיו ממש יצירתיים וכמו שאר אזרחי המדינה תשגרו את עצמכם לתאילנד, לכמה ימים של פתאי ומסאז´ים? ומה אם לשם שינוי תהיו יצירתיים, ותעלו על מטוס לג´מייקה?

מה יכול להיות כבר רע בהרפתקה בג´מייקה? לשכב עלחוף ים לבן, בצלו של עץ בננה או מנגו (לבחירתך), הטמפרטורה באי נוחות מאוד (27-30 מעלות), אבל אם בכל זאת יציק לכם החום, תוכלו לקפוץ אל מי טורקיז ולשחות להנאתכם בין שוניות האלמוגים. אה כן... ובכדי להפוך את החוויה למושלמת באמת, הוסיפו גם מוסיקת רגאיי ברקע. תודו שזה נשמע לא רע.
ג´מאיקה נשלטה בעבר על ידי הספרדים ומאוחר יותר על ידי האנגלים. רבים מתושבי האי אשר נלקחו על ידם ושמשו כעבדים, הצליחו לברוח אל ההרים ושם התארגנו לקבוצות גרילה. שם גם נולדה מוסיקת "המורדים" - הרגאיי. לא שחבל הארץ הטרופי הזה זקוק להצגות מיוחדות, אבל אנחנו בהחלט יכולים לספק לכם סיבה אחת טובה לעשות את זה (כן, כמובן שיש לזה קשה לבוב מארלי): פסטיבל הרגאיי "רד סטריפ סאמר פסט" שייערך שם מה - 16 עד ה - 22 ליולי, וצפוי להיות אחד מאירועי הקיץ הגדולים של השנה. אפילו אם רגאיי הוא לא ממש הקטע שלכם, מדובר בפסטיבל שבהחלט הייתם רוצים לבקר בו (על אחת כמה וכמה אם שרדתם את "בומבמלה" בפסח), לא רק בשביל המוזיקה, אלא גם בשביל הנשמה. פסטיבל "רד סטריפ סאמר פסט" הפך בשנים האחרונות למסורת הקיצית של חובבי המוזיקה והחופים האקזוטיים, ומדי קיץ מגיעים אליו אלפי חסידי הז´אנר וגם סתם בליינים. הוא נערך במפרץ מונטיגו, אחד האיזורים היפים בג´מייקה שנחשב גם לעיר השנייה בגודלה באי. המפרץ ממוקם ממש מול חופי האוקיינוס הלבנים ומתפקד על תקן האי הידידותי ביותר למשתמש בג´מייקה. יחד עם הנוף הפסטורלי והתושבים הסימפטיים, הופך המקום לנוסחת הנופש הבלתי מנוצחת, במיוחד כשמוסיפים אל המתכון הופעות של מיטב זמרי הרגאיי, ההיפ הופ, הראפ והדאנס בעולם, יחד עם מסיבות מושקעות ושמש ג´מייקנית לוהטת. 55אלף איש מכל רחבי הגלובס צפויים להגיע לאירוע הזה, שמתוכנן בקפידה כבר שנה שלמה ובאתר האינטרנט המקדים את פתיחת הפסטיבל(www.reggaesumfest.com) מבטיחים מארגני האירוע לדאוג באופן אישי לכך שכל מבקר בפסטיבל ירגיש כאילו הפסטיבל הוא בר המצווה הפרטית שלו (טוב, הם לא ממש השתמשו בביטוי הזה, אבל נניח), עם הופעות של באונטי קילה (אחד מהמובילים בתחום), ריאנדה (הגרסה השחורה לג´סיקה סימפסון), אלפנט מן (רפאר מבוקש ביותר), 50 סנט (כדאי שתדעו מי הוא, לטובתכם) ועוד רבים אחרים. אבל לא רק הופעות יכלול הפסטיבל הזה, אלא גם הרבה מסיבות שרק עבורן משתלם לקנות כרטיס טיסה ולהגיע. רובן, מן הסתם, תהיינה מסיבות חוף ומסיבות רחוב, ברוח הג´מייקנית הצפויה, שהיא הכל חוץ ממה שאתם רגילים אליו. אל תצפו למצוא שם מעצורים או חוגגים עטויי פוזה, אלא רק אווירת חופש נטולת דאגות, כי מה לדעתכם נתן לבוב מארלי את ההשראה לשירים שלו אם לא הלך הרוח הקליל שבזכותו נודעים תושבי המקום?
וכשתרצו לנוח מהמסיבות וההופעות, תוכלו להתפנק בשאר האטרקציות שפורש האי בפניכם - מסעדות, ברים וכל מה שתרצו, בעצם. מחירי הכרטיסים להופעות ולמסיבות בפסטיבל נעים בין תשעה ל- 46דולר לכרטיס, מחירים סבירים לחלוטין כשמדובר בכוכבים מליגה מובחרת. לא חסרים אירועים שהכניסה אליהם תהיה חינם. מחירי הכניסה לפסטיבל עצמו נעים בין 107 ל- 169 דולר, ומדובר בכרטיסי כניסה למספר ימים. אם נותר לכם זמן פנוי, מומלץ לעשות כבוד למלך הרגאיי ולקפוץ לבקר ב"ניין מיילס", סנט אן. כשמונים קילומטרים מקינגסטון הבירה, נמצא קברו של בוב מארלי שנפטר מסרטן בגיל 36. כנהוג באפריקה, נמצאים בסמוך לקברו, חפציו האישיים: גיטרה, ספר תנ"ך וכמובן…ענפי מריחואנה. בחודש פברואר אגב, נחגג יום הולדתו של מארלי ובו נערכים מופעי ראגיי ושחזור הלווייתו. אז אחרי שתעלו על מטוס ותנחתו בישראל, כל מה שיישאר לכם הוא לחייך ולהשוות חוויות עם החברים שבחרו בחופשת הקיץ הישראלית הצפויה.
נראה מי ינצח.  
ג´מייקה: תעודת זהות
מיקום: הים הקריבי, אמריקה התיכונה
בירה: קינגסטון
משטר: דמוקרטיה
עצמאות: 1962
אוכלוסיה: 2,731,832 נפש
שטח: 10,991 קמ"ר
שפה: אנגלית
דת: נצרות, דתות עממיות
תמונה: אימיג´בנק