כלים שימושיים
פארק טיירונה
parque tayrona ממוקם בחלק הצפוני של קולמביה בקרבת סנטה מרתה ומשם מגיעים רוב התיירים אל הפארק. מדובר באחד המקומות היפים בעולם, שגם כולל את הטרק לעיר האבודה, אך בעיניי החלק היפה ביותר היא רצועת החוף של הפארק, עם הדקלים וחול ים לבן מדהים. להיכנס לפארק יעלה לכם 20 אלף פסו. לילה בערסל, 5 אלף. היזהרו מהיתושים בלילה, שמסוגלים לאכול אתכם חיים. עדיף, להתחמש באלתוש.
תוך כדי קורס הצלילה בטאגנגה אני שי וג´ולי, החלטנו לבקר בפארק טיירונה הקרוב. בספונטאניות מוחלטת, עלינו על מונית לסנטה מרתהומשם על קמיונטה [אוטובוס קטן] לכיוון הפארק. היינו אמורים פשוט לרדת בכניסה לפארק ולהיכנס משם עם מונית ..... שי טען שכך קל מידיי ולא מאתגר, אז פשוט ביקשנו מהנהג שיוריד אותנו במרחק קילומטר לפניי הכניסה. לא פשוט לנחות באמצע מקום לא מוכר ולנווט בלי מפות, דרך ג´ונגל סבוך [זה לא בדיוק ניווט של קורס מכים]. משם פילסנו דרכנו בג´ונגל [מה לא עושים בשביל החוויה]. אני לא חושב שהמסלול מופיע בספרי הטיולים של הפארק, הרהרתי לעצמי, אבל למה להשתעמם ולהתגלגל לפארק דרך שביל הכניסה הבנאלי....
היער הסבוך לא עשה טוב, לא לנו ולא לציוד, גם החרקים לא איחרו לבוא, נאכלנו קשות ועד שהצלחנו לחמוק מהצמחים המטפסים והחרפושים למיניהם, כבר היינו חבולים מבורות, שרוטים מצמחים קוצניים, אכולי חרקים ולא ממש מרוצים. ברגע שנחלצנו מהיער ונרגענו מהחוויה, בחנו אחד את השני מלמטה למעלה.. פשוט נפלנו על הרצפה מרוב צחוק, המראה היה של שבויי גרילה שברחו מהחוטפים שלהם.
היה ברור לנו, שעכשיו צריך לרכז מאמץ ולהגיע לכיוון החוף. ולאחר הליכה של שעה בערך נתגלה בפנינו החוף המרכזי, כשהבנו שהוא שורץ תיירים וכולו ממוסחר, ניסינו למצוא פינה שקטה הרחק "מהחמולות".
למרות העייפות החלטנו להמשיך וללכת עם הציוד עד שנמצא מקום, באחד החופים איתרנו נקודה טובה [עם ארבע כיווני אויר, עצי קוקוס צמודים, ונוף לים]. החלטנו למקם את עצמנו, הציוד שירד מהגב השמיע רעשים של נייר דבק כשנפרד מעלינו כמו אבנים דביקות וכבדות.מיד התחלנו בבניית סוכה, מענפים שנסחפו אל החוף ומכפותשל עץ קוקוס. כמובן שעל הדרך, הורדנו כמה פירות מהעץ, שהטעם שלהם עסיסי ומתוק שחבל על הזמן [מסוכן לישון מתחת לעץ אפשר לחטוף בומבה של קוקוס בראש].
כשהסוכה והאוהלים עמדו במקומם, חרשנו את חופי הפארק כמו כלבלבים שהוציאו אותם לטיול בפארק. מקום פשוט מדהים, שככול שמסתובבים בו מתאהבים בחופיו המרהיבים יותר ויותר, עם חול בצבע לבן, שמצדו האחד נושק לג´ונגל סבוך ומצדו האחר לים טרופי סוער. על החוף מפוזרים סלעים ענקיים שעליהם משתברים הגלים ונתזי המים יוצרים ערפילים שרק מוסיפים לאווירה הקסומה בחוף המבודד בטיירונה.
הקסם האמיתי בשבילי היה, פשוט למצוא פינה שקטה, בראש סלע ענק, להימרח עליו, לעצום עיניים ולשכוח מהכול.. כשרוצים לאכול משהו מתוק אז קופצים לבית מאפה המאולתר שאיזה משפחה מקומית מכינה בביתם על החוף,מן לחמניות מתוקות עם שלל מלויים של שוקולד ריבה וכל מיני[אחלה מאנצ´יס].
כשהחלו הדמדומים, הדלקנו מדורה קטנה והיה מרגיע ומענג, להיזרק על החול החם ולהסתכל בשמיים הצלולים מלאי הכוכבים [ וכל מיני עצמים מעופפים שלא בדיוק ברור מה הם היו]. כמובן שלא נמסור פרטים על ההיתקלות בפקחי הפארק, שתפסו אותנו, עוברים כמעט על כל חוקי המקום בבניית הסוכה [לרבות אי תשלום על כרטיס הכניסה שלמזלנו הם לא בדקו איך נכנסנו] ובסופו של דבר רק הפצירו בנו לחזור לחוף המרכזי.
את ההרפתקה בטיירונה המדהימה, אני ממליץ בחום לאוהבי חופים לבנים, כי מדובר באמת על אחד החופים היפים ביותר בעולם, לאוהבי הג´ונגלים, בגלל השילוב הנדיר בין יער עד וחוף ים טרופי נקי ומקסים שלא קיים בהרבה מקומות. ובקיצור אם אתם בקולומביה, אל תפספסו. לפני הכול מומלץ בחום טיירונה!
